תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל הָעֲרָיוֹת עָשָׂה בָהּ אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר וְחַייָב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. הֶחֱמִיר בְשִׁפְחָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַמֵּזִיד כְשׁוֹגֵג. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא בָּר מָמָל בְּשֵׁם רַב. שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. הָכָא כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע וְהָכָא כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע. הָכָא אַתְּ אָמַר שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. וְהָכָא אַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְייָה הִיא דִכְתִיב וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְרָה הַתּוֹרָה קְרָאָהּ טְמֵאָה. בְּרַם הָכָא שִׁכְבַת זֶרַע עַד שֶׁיִּפְלוֹט. לֵיי דָא מִילָּה כְתִיב שִׁכְבַת זֶרַע. לְשִׁיעוּרִין. כְּהָדָא דְתַנִּי. וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. כַּמָּה הִיא סְתִירָה. כְּדֵי טוּמְאָה. כַּמָּה הִיא כְדֵי טוּמְאָה. כְּדֵי בִיאָה. וְכָמָּה הִיא בִיאָה. כְּדֵי הֶעֲרָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דתני כו' וכמה היא ביאה. באיזה שיעור ביאה ובבבלי מפרש דכל הני דחשיב למעוטי שיעור ארצותה דלא צריך:
ומשני לשיעורין. לשיעור סתירה:
ליידא מילה כתיב ש''ז. וא''כ לאיזה דבר נאמר בסוטה שכבת זרע הואיל ולא הקפיד הכתוב על כך:
ומשני רבי יוסי שאני בסוטה דכתיב ונסתרה. בסתירה לבד קראה. הכתוב טמאה ואסירה עד שתשתה:
הכא כו'. דבסוטה נמי כתיב שכבת זרע וא''כ נימא נמי דלא נאסרה לה בהעראה:
שכבת זרע. כתיב בשפחה חרופה ואינו חיי' עד שיגמור ויפלו':
החמיר בשפחה. כלומר זה בלבד החמיר בשפחה שעשה בה המזיד כשוגג לענין קרבן כדדריש התם דכתיב וכפר עליו הכהן באיל האשם על חטאתו והדר כתיב ונסלח לו מחטאתו אשר חטא לרבות מזיד כשוגג:
שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא. מִפְּנֵי מַה סְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא. אָמַר לוֹן. סוֹטָה מָהִיא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. רְשׁוּת הַיָּחִיד. אָמַר לוֹן מָצִינוּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קְטַנָּה שֶׁזִּינָת אֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵיאָסֵר עַל בַּעֲלָהּ. 3b וְהָא תַנִּינָן. כָּל שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לִישָּׁאֵל סְפֵיקוֹ טָהוֹר. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ דַעַת לִישָּׁאֵל סְפֵיקוֹ טָמֵא. בְּרַם הָכָא. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַעַת לִישָּׁאֵל סְפֵיקוֹ טָהוֹר. מִפְּנֵי מַה סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר. אָמַר לוֹן. מָצִינוּ שֶׁהַצִּיבּוּר עוֹשִׂין אֶת פִּסְחֵיהֶן בְּטַהֲרָה בְּשָׁעָה שֶׁרוּבָּן טְמֵיאִין. מַה טוּמְאָה יְדוּעָה הוּתְּרָה לְצִיבּוּר. קַל וְחוֹמֶר סְפֵק טוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
שהציבור עושין פסחיהן בטומאה גרסי'. תמן תנינן. בכריתות דכל העריות כו' דחייב על העראה חוץ משפחה חרופה דאינו חייב על העראה כדדרי' לקמן:
מפני מה ספק רה''ר כו'. סיום הברייתא דלעיל הוא דשאלו לבן זומא:
ברם הכא. כלומר ולדברי בן זומא דמסוטה ילפי' הרי מצינו דקטנה אע''פ שיש בה דעת לשאול ספיקה טהור הילכך ע''כ הנך רבנן פליגי עלי' וס''ל דלא ילפינן מסוטה:
דאמר ר''ז כו' אין לה רצון. דפיתוי קטנה אונס היא. והא תנינן כל שאין בה כו'. כלומר דגם במשנה שם שנינו דאין בו דעת לשאול ספיקו טהור דמשמע ביש דעת לשאול ספיקו טמא:
אמרו ליה ספק גרסי' וכן הוא בתוספתא שם וכן מה שהגהתי לקמן ומכאן כו' כן סיים שם והיינו דקאמר עלה מיליהון דרבנן דלקמן פליגין על בן זומא דאמר הא דספק רה''י טמא דוקא בדבר שיש בו דעת לשאול דגמרינן מסוטה דאלמא בסוטה כל שיש בה דעת לשאול אסורה ולדידהו מצינו דאפי' יש בה דעת לשאול מותרת:
סוטה מה היא. ודאי או ספק:
תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָתָן. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ. פְּרָט לָאוֹנְסִין. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן. אַף כָּאן לְרָצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה תחת אישך לרצון. אם היתה לרצון. כמו שהוא תחת אישך:
מה את שמע מינה. היכן שמענו זה מכאן:
פרט לאונסין. דאינה נבדקת:
תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת אֲמוּרוֹת בַּפָּרָשָׁה. אַחַת לַבַּעַל וְאַחַת לַבּוֹעֵל וְאַחַת לַתְּרוּמָה. לַתְּרוּמָה. מָצִינוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת בַּתְּרוּמָה. לָמָּה לֹא. אִילּוּ בַת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְנֶאֶנְסָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה. לֹא מָצִינוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת לוֹכַל בַּתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. אִיתְאֲמָרַת. אַחַת לַבַּעַל וְאַחַת לַבּוֹעֵל וְאַחַת לַיָּבָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן. וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא אמרה כן. דאסורה ליבם ומנא לן אלא דילפינן מונטמאה:
א''ר אבין כן איתאמרת כו' גרסינן. דבאמת כך אמרו וא' ליבם דלתרומה לא איצטריך:
לא מצינו כו'. דאף דמצינו מותרת לבעלה ואסורה בתרומה איפכא לא מצינו דהרי חזינן דמחמרינן בתרומה אפילו כשהיא מותרת ומכ''ש כשהיא אסורה לבעלה והדרן קושיין לדוכתיה:
למה לא. ופריך אלמה לא מצינו הרי אשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ואם בת כהן היא פסולה מן התרומה כדאמרינן ביבמות בסוף ארבעה אחין ומדחזינן דלא תלינן תרומה באיסור בעלה הה''ד נמי איפכא:
לתרומה. בתמיה מצינו אשה שהיא אסורה לבעלה ותהא מותרת בתרומה ול''ל קרא:
כַּמָּה הִיא הֶעֲרָייָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. 4a כְּדֵי חֲזִירַת דֶּקֶל. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. בֶּן עַזַּי אוֹמֵר. כְּדֵי לִשְׁתוֹתוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּדֵי גִילְגּוּל בֵּיצָה. רִבִּי יוּדָה בֶּן בָּתֵירָה אוֹמֵר. כְּדֵי לְגִימַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגוּלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁיִּקְשׁוֹר גִּירְדִּי אֶת הַנִימָה. מִנְייָמִין אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטּוֹל כִּכָּר לֶחֶם מִן הַסָּל. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָייָה לְדָבָר זֵיכֶר לְדָבָר יֵשׁ. כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם וגו'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל אִילֵּין שִׁיעוּרַייָא לְאַחַר הַתָּרַת הַסִּינָר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁיעֵר. וּבֶן עַזַּי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. נִתְחַמֵּם. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. בָּעַל וּפִירֵשׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר סוֹד י֨י לִרֵיאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.
Pnei Moshe (non traduit)
נתחמם בלילה:
ובן עזאי נשא אשה מימיו. הא מצינו דאמר מה אעשה ונפשי חשקה בתורה כו':
בעצמו שיער. כמה שהוא היה שוהה בביאתו:
לאחר התרת הסינר. כלומר דמלבד שיעור התרת סינר הוא:
אע''פ שאין ראיה. גמורה לדבר דקרא לאו הושטת ידו לסל כתב ביה יש זכר ורמז במקצת דהוקשה אשה זונה לככר לחם:
גירדי. אומן גרדי את הנימא:
כדי חזירת דקל. בבבלי מפרש חזרה דר''א היינו ברוח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source